משחקי האדמה

תכנית אקולוגית-התפתחותית לגנים ובתי ספר

איתן שקד

משחקי האדמה היא גישה פרקטית  המאפשרת ליצור מאדמה ונייר בלבד כלים, משחקים וצעצועים. ההתפתחות האישית והקבוצתית מתרחשת תוך תהליכי היצירה והמשחק. זו גישה בה משתלבים עבודה חושית, רגשית וחשיבתית.

כאיש חינוך, כפעיל סביבתי וכעוסק בטיפול רגשי בילדים ומבוגרים, פיתחתי את גישת משחקי האדמה במהלך 15 שנים, וכעת הגישה משתלבת בגני ילדים ובמגוון רחב של מסגרות חינוך וטיפול בארץ. ובנוסף, בקרב ילדים בנפאל ובמחנה פליטים באוגנדה.

תכנית זו משלבת שני היבטים מרכזיים באשר לגדילה והתפתחות של ילדים בעידננו: ההיבט האקולוגי וההיבט התפתחותי. היא מהווה מענה מסוים לאתגרי ההתפתחות בתרבות צרכנית ותרבות של תקשורת וירטואלית.

אני מרגיש שליחות עצומה ביצירה של תכנית לימודים התפתחותית למסגרות החינוך, שנובעת ממקורות של חשיבה אקולוגית-הומניסטית. אני רואה את המשבר האקולוגי כקשור לניכור בין האדם לסביבתו, בין האדם לזולתו ובין האדם לעצמו. בני ובנות “תרבות המסכים” הופכים פחות ופחות מודעים לעצמם ולצרכיהם כבני אדם. בתוך תרבות השפע המקדשת את הנוחות, אנו מייצרים פערים חברתיים וכלכליים עצומים, פגיעה קשה בכל משאבי הטבע וכן מחירים התפתחותיים עצומים עבור מיליוני ילדים שמעטות החוויות שלהם, של משחק חופשי בטבע.

איתן עם נבל מאדמה

אתגרי ילדים בעידננו

בניית מעגלי ההשפעה של התכנית

צירי התכנית

משחקי האדמה בחינוך הסביבתי

אנו תלויים באדמה, ועם זאת אנו גורמים לאבדן של כ 500 מליון טון של אדמה פורייה מדי שנה כתוצאה של זיהום, שחיקת אדמות מחקלאות אינטנסיבית ומתהליך המדבור, שהוא תוצאה של ההתחממות הגלובלית. אלפי מינים נכחדים ומשאבי הקיום הולכים ומידלדלים. המשבר הסביבתי מועצם, ולמרבית הצער, איננו יכולים לספק לילדים של היום את הביטחון הפיזי-כלכלי-בריאותי שלהם, כאשר יהיו בוגרים.

התרומה הייחודית של משחקי האדמה לחינוך הסביבתי

תכניות החינוך הסביבתי והחינוך לקיימות מתבססות על שני נדבכים מרכזיים: הנדבך הקוגניטיבי והנדבך הרגשי-חוויתי-ערכי הקשור למגע עם הטבע.

כאשר אנו מביטים על הילדים של ימינו, ניתן לומר במידה רבה של דיוק כי “תרבות הצריכה” הפכה לגורם מהותי המעצב את תפיסת-עולמם, ומניע אותם לפעולה. כלי הפרסום והשיווק למוצרי צריכה הפכו משוכללים יותר והם מניעים את הילד, משפחתו והקהילה הרחבה בה הוא חי.

בגישת משחקי האדמה הילדים לומדים שהם יכולים ליצור מחומרי הטבע, מאדמה, תוצרים עמידים לאורך זמן אשר ישרתו את הצרכים המשחקיים – חווייתיים שלהם, וזה מניע אותם לגעת באדמה, ליצור ולשחק במגוון משחקים שהם וחבריהם יצרו ממנה.

ההבנה המעשית שאדמה חופנת בחובה פוטנציאל עצום ליצירה והמצאה, מהווה מנוף לשינוי היחס אליה ואל הטבע. ההתנסות המעשית של ילדים ביצירת משחקי אדמה מאדמה מהווה שער תודעתי עבור תכניות סביבתיות בעלות הדגשים השונים אשר מיושמות בבתי-הספר.

עוצמתה של תכנית זו היא בשילוב שבין ההיבטים האקולוגיים ובין ההיבטים ההתפתחותיים, האישיים והחברתיים הנדרשים לילדים בשנות האלפיים:

פיתוח מגוון כישורי-חיים, מינוף סגולותיו הייחודיות של האדם, פיתוח כישורי הדדיות ויצירת שותפויות, פיתוח כישורי חשיבה מקורית ופיתוח חשיבה יזמית.

במשחקי האדמה אין זיהום, אין שינוע ממרחקים, אין צורך בשימוש בחשמל, אין צורך בשריפה בתנור-היצירות מתייבשות באוויר, אין אריזה ואין פסולת. היצירות שנשברו מתמחזרות בהמסה במים או חוזרות לאדמה וחוזרות פשוט לקרקע.

שלושת הנדבכים של התכנית

  1. אדם ואדמה- עומקה ועושרה של חוויה: בתוך עולם שבו הילדים מקבלים מידע מעובד ומופץ על ידי מקורות וירטואליים, אנו נעסוק בפיתוח דרכים ליצירת הזדמנויות לחוויה חושית, רגשית, חשיבתית יחידנית וחברתית בטבע.
  2. יצירה עצמית מחומרי הטבע: בתוך תרבות הצריכה בה הכול מיובא, כמעט הכול פלסטיק והילד נזקק למבוגר שיקנה לו את המוצר, או שהמוצר יישלח לו בדואר מסין, אנו מפתחים ילדים שיודעים שהם יכולים ליצור מאדמה ומעט נייר מגוון אינסופי של משחקים וצעצועים.
  3. קהילה: בחברה שבה הניכור הולך ומעמיק, מסגרת החינוך הופכת לליבה של עשייה ומפיצה אדוות של תהליכים מגבשים. אנו יוצרים העצמה קהילתית תוך כדי בילוי ועשייה אקולוגית-קהילתית. ילדי מסגרת החינוך יהיו מפיצי הידע המובילים, ויחוו העצמה.

פיתחתי את אדמת הנייר כחומר אקולוגי שיכול לשמש ליצירה חופשית של כל אדם, לפיסול, ליצירת כלים ולמשחקים שונים. מכיוון שהחומר מכיל אדמה ונייר בלבד, הפקתו היא עצמית ולא דורשת פעילות תעשייתית או הובלה ממרחקים. היתרון האקולוגי ניכר בכך שאדמת הנייר לא דורשת שרֵפה בתנור. כל התוצרים נמסים במים, לכן ניתן למחזר אותם או להשיבם כאדמה לטבע.

התפתחות וכישורי חיים במשחקי האדמה

אנו, בני האדם, מצויים בראש פירמידת בעלי החיים המשחקים.  ככל שנביט ביונקים מפותחים יותר קוגניטיבית, נמצא במשחקם מגוון גדול יותר של ביטויים למצבי התמודדות שהם עתידים לפגוש בחייהם הבוגרים: הדמיית ציד, מלחמה, התנהגות חברתית ועוד. כיום אין מחלוקת שמשחק ומשחקיות מהווים ציר מרכזי של פיתוח מיומנויות. הילדים, במשחקם, מביאים לידי ביטוי מגוון עצום של כישורי-חיים הקשורים להתמודדות והישרדות בעולם, בתחושת המסוגלות-העצמית, בביטוי העצמי, במיומנויות החברתיות ועוד.

ערכי גישת משחקי האדמה מתחילים בתחושת הביטחון, ההכלה וההחזקה שהאדמה מאפשרת לנו כאם גדולה הנושאת אותנו, וממשיכה בשימוש בה כחומר יצירה המאפשר לנו ביטוי- עצמי. המשחקים הנוצרים הם ייצוגים למסע הנפשי של היוצר והמשחק במשחקי האדמה, וההתפתחות הנפשית מתרחשת תוך תהליכי היצירה והמשחק. המשחקיות משלבת עבודה חושית, רגשית וחשיבתית כדרך להעצמה והתפתחות.

בהתבוננות מעמיקה על משחקי הילדים ומשחקים בכלל, ניתן להבחין במגוון הצרכים ההתפתחותיים העומדים בבסיס כישורי החיים, המתבטאים בתמה המשחקית. גישת משחקי האדמה כגישה התפתחותית יכלה להועיל בהיבטים שונים. לפניכם רשימה להמחשת תועלות גישת משחקי האדמה. כדאי לשים לב לכך שיכולים להשתלב כמה צרכים ותמות, הבאים לידי תהליך באותו המשחק עצמו, וההתפתחות הרגשית קשורה לכל התמות שהמשחק מכיל.

הצורך/התמה/האתגר האוניברסאלי כבסיס לכישורי החיים

הביטוי היצירתי – משחקי האדמה

תחושת הקיום הבוטח

במשחק הראשוני הפרה-ורבלי, הילד מקיים דיאלוג עם החרדה הנובעת מהיותו של הבוץ חומר מכסה ובולע. הילד משחק תוך כדי שליטה בחומר, ובכך רוכש תחושת שליטה ומקיים מגע עם החרדה. במשחק הסימבולי, ילדים מעצבים צעצועים מאדמת נייר, המייצגים דמויות מפחידות וכן הם יוצרים סמלים ודמויות המייצגים התמודדות וחוסן כמו כלי מלחמה וכלי הצלה. החיבר לאדמה העורר תחושות של קרקוע, ביטחון ויציבות.

הוויסות והשליטה

כישורי הויסות והשליטה מהווים את כישורי הליבה לתפקוד האנושי וקרקע ליכולתו של האדם להגשים את עצמו. משחק חושי בגילוי אדמה ליצירה, משחק באדמת הנייר הרכה, ערבובה בגרגירים שונים כמייצגת מגוון חומרים, ובהם חומרי הפרשה. בעולם הזעיר מאדמה, יצירה ומשחק בדמויות שונות המעוררות פחד או גועל וויסות תחושות אלו. יצירה עצמית של משחקים מדמה מאפשרת ליוצרים תהליך מדורג באופן המיטבי עבורם, בו הם מגבירים את תחושת השליטה שלהם במשחק שיצרו, תוך כדי כך שיכולת הויסות התנועתית שלהם הולכת וגוברת. לדוגמא: משחק מבוך קואורדינטיבי לשליטה בגולה מתוצרת-עצמית. יוצר המשחק מאתגר את עצמו בתחושת השליטה בגולות ורמת המיומנות שלו עולה מפעם לפעם. בשלבים הבאים הוא מוסיף גולות וכן קובע חוקים חדשים ובכך מגביר את רמת האתגר. תחושת השליטה מעוררת סיפוק ותחושה של מסוגלות-עצמית.

הביטוי (הכוונה לדרכי ביטוי שהמניע שלהם הוא הצורך בביטוי לכשעצמו, שאינו רק צורך תקשורתי)

משחק באדמה הבוצית תוך יצירתן של יצירות בלתי מוגדרות ופירוקן, מאפשר ביטוי פרה-ורבלי ראשוני. האדמה סופגת ומכילה ביטויים של מגע מלטף וכן ביטויים של מגע אגרסיבי.

השתנות היצירה תוך כדי התהליך, מעוררת אסוציאציות, מחשבות ורגשות ואלו מזינות את המשך הזרימה החושית-מחשבתית-רגשית-יצירתית.

הקשר הבין-אישי

והסנכרון ההדדי

הדדיות מטפל ומטופל וכן הדדיות בין ילדים יוצרים, המעמיקה תוך כדי ביצוע פעולות בסיסיות של הכנת אדמת הנייר, לישה משותפת וניקיון הדדי של הידיים. בהמשך, יצירה משותפת של דימויים ומשחקים. במשחק הסימבולי והדרמטי בצעצועי אדמה ובמשחקי אדמה באים לידי ביטוי מגוון נושאי החִברות והקשר הבין-אישי, תוך שהמשחקים מפתחים וחולקים שפה סימבולית משותפת. האדם המשתף את זולתו במשחק שהמציא, חולק אתו פן רגשי עמוק, המוגן ומעוגן במבנה המשחק וחוקיו.

משחקים קואורדינטיביים לשניים מאפשרים פיתוח קשב עמוק לזולת בפן התנועתי, סנכרון הדדי של קצב והתאמה בין-אישית.

כהתמודדות עם אבדן: הילדים משיבים לטבע דמות אדמת נייר שיצרו ונותנים לכוחות הטבע להמס אותה, או ממסים במים דמויות שיצרו ויוצרים מהם משהו אחר.

פיתוח מגוון כישורי חשיבה

פיתוח של שדה משחק, עם מגוון ההתרחשויות אשר יכולות להתרחש בו, מצריך את מתכנני המשחק לחשיבה המביאה בחשבון היבטים רבים ומצבים רבים וכן לתת פתרונות הולמים בצורת פיתוח והתאמת תשתית החוקים. מלבד זאת יכולות לבוא לידי ביטוי רמות חשיבה גבוהות על ידי הממציאים ביצירת נתיבים לפיתוח מיומנויות השחקנים, פיתוח רמות משחק שונות על בסיס אותו המשחק וכן פתיחות לרעיונות ולהפקת לקחים.

גילוי והבנת עצמי והעולם, יצירת גבולות הגוף והבנת החיבורים ביני ובין העולם.

חקירת מרקמי האדמה, הצמחייה והאבנים. מעקב אחר השתנות החומרים בתהליכי הפקת אדמת הנייר. התנסות בתכונות הפיזיקליות של הבוץ ברמות צמיגות שונות. גילוי שורשים וחומרי טבע אחרים באדמה, גילוי מרקמי האדמה.

הפורקן הרגשי

משחק ראשוני בבוץ תוך ביצוע פעולות שונות כמו ערבוב חומרים והטבעת חפצים שונים בבוץ. התפלשות בבוץ וצביעת הפנים והגוף כביטוי למשחק של יציאה משגרה, יציאה מגבולות דמותי הידועה ושחרור מעכבות.

ההשתנות והמעבר, הגמישות המחשבתית והרגשית

משחקי הדמה מפגישים את הילד עם מגוון מצבים שבהם הוא חווה השתנות ומעבר. ברמה של המשחק סנסומוטורי, הילד חווה את השתנות הבוץ ברמת המרקם והטמפרטורה. במשחק העולם הזעיר מאדמה כמרחב סימבולי, הילד חווה את האפשרות לגמישות חשיבתית-רגשית תוך שהוא חווה את המרחב המשחקי כניתן לעריכה מחדש לקראת כל משחק, תוך שינוי החוקים, התפקידים, הנרטיב המשחקי והדמויות.

הסידור, הארגון והניהול

הכנה של “עוגות” ו”מאכלים” מבוץ,

ניהול תהליכי הפקה של מרחב יצירתי-משחקי.

הקמה של עולם זעיר משחקי, המצאת חוקים למשחק והסדרת יחסי הכוחות, התפקידים ונוהלי המשחק.

תחושת המסוגלות העצמית

תהליכי עיבוד האדמה, החל מכרייתה בטבע, הלישה ובפרט תוצר היצירה, מעצימים את תחושת המסוגלות העצמית.

המשחק במשחקי האדמה המצריכים התמודדות עם אתגר והעמידה בו: ייחודם של משחקי האדמה הוא בכך שהאדם יכול להתוות את האתגר המשחקי בהתאם לרמת ביטחונו ביכולותיו.

ההרפיה

הרפיה על הקרקע החשופה, האדמה הנעימה על פני הגוף.

הרפיה תוך לישת הבוץ, “ספא בוץ”, מריחת בוץ על הגפיים.

בניית העצמי והזהות

בניית בית אדמת נייר כשיקוף לתחושת העצמי והזהות. יצירת דמויות מאדמה כביטוי השלכתי ל”עצמי”. הבית והדמויות משתנים ומלווים את השינויים הפנימיים.

הילד מבקש תשומת לב תוך שהוא מורח עצמו בבוץ על ידיו ופניו, הילד מבקש תשומת לב לתוצר שיצר מאדמה ולמשחק בו.

המשחק מאדמה כ”הד-עצמי” (ראו את הפרק “המשחק תוצרת עצמית כהד-עצמי).

רכישת אוטונומיה ונפרדות

הפרדת גוש בוץ מתוך הקערה הגדולה ותחילתה של יצירת דמות באופן עצמאי, ביטוי סימבולי באמצעות יצירה ומשחק בצעצועי אדמה של נרטיבים העוסקים בנפרדות ובאוטונומיה.

התנסות במגוון מצבים רגשיים ועמדות שונות ביחס למציאות

משחק מפותח בדמויות מאדמה

פיתוח היצירתיות וההבעה האוטנטית כמנוף להגשמה-עצמית.

הביטוי העצמי ותחושת הייחודיות הנובעת מכך, תוך תחושת מסוגלות-עצמית ואמונה בעצמי, יחד עם מגוון הכישורים האישיים והבין-אישיים מהווים מנוף להגשמה עצמית.

המשחק כמסלול לפיתוח החוסן האישי

החוסן האישי מתבטא ביכולתו של אדם לעמידות ויכולת שיקום ממצבים העלולים להסיטו ממסלולו הרגיל, מדובר במשברי-חיים שקשורים במצבי איום, אבדן, משברי מעבר ועוד. ההרפתקה של  המשחק תוצרת-עצמית מתבססת על הדמיה ותרגול התמודדות עם מגוון מצבים אקוטיים.

משחקי האדמה בבתי הספר

מבססים עוגן בית-ספרי באמצעות שתי סדנאות

נקיים שתי סדנאות בבתי הספר/גנים: בראשונה ניצור יחד עם התלמידים מגוון משחקי-אדמה ובסדנה השנייה נייסד עם הילדים את פינת משחקי האדמה שלהם. פינת משחקי האדמה תשרת את הילדים לאורך השנה כפינה התפתחותית. מכיוון שהילדים רכשו את מיומנויות  יצירת המשחקים, הם יוכלו להמציא וליצור מגוון משחקים נוספים ולהעשיר את פינת משחקי האדמה שלהם.

חוג שבועי בית-ספרי של משחקי האדמה

החוג השבועי מקנה לקבוצות הילדים המשתתפות, את משחקי האדמה כבסיס להתפתחות אישית וחברתית.

משחקי האדמה הופכים מוקד לעשייה קהילתית.

משחקי האדמה הופכים שפה משותפת בתוך הקהילה ובין קהילות שונות. ניתן ליצור אירועים של יצירה משותפת ובמקביל ליצור פלטפורמת תקשורת וירטואלית ולשתף חוויות בקשר ליצירה, לשהות בטבע והתפתחות ילדים. למעשה, אנו יוצרים קהילה רחבה של הורים ואנשי חינוך סביב נושאי חינוך, טיפול בילדים, אקולוגיה וכל זאת סביב משחקי האדמה.

איתן שקד

, MA בדרמה-תרפיה, בוגר הוראה בחינוך למודי ארץ-ישראל וביולוגיה, מורה דרך ארצי, מפתח גישת משחקי האדמה וגישת מרחב התחושות.

052-8534317 eitan.adama@gmail.com

Share This
WhatsApp chat